מחבר: ליאור שיאון

כשהתחלנו את המסע הזה עוד חשבתי על ניסוחים והגדרות, ובחרתי במילה מסע, לא תחרות, אתגר או הרפתקאה.. היה לי ברור שקורה כאן משהו אחר שיוביל אותי (ובתקוה גם את זהר) דרך ארוכה למשהו חדש, שונה. מסע הוא משהו בלתי נגמר מבחינתי. הוא התחיל בצעד הראשון וממשיך מכאן והלאה, אבל המקטע הארוך הזה שקראנו לו לרוץ את ישראל…

יום שני הגדול. גדול. חשבתי שהקושי האמיתי יתחיל היום, עם העייפות והתשישות, אבל פיזית דווקא לא היה נורא בכלל. כן, כאב, והקצב ירד בכמה שניות לקמ, אבל בקטנה, במרחקים והזמנים שאנחנו מדברים עליהם. אבל המישורים הגדולים, הריצה הקבועה והעובדה שקשה כבר, אחרי 13 שעות, למצא המון נושאי שיחה, ואני שוקע לאט לאט לתוך הזון. לא…

המקצה השלישי (יום שני למסע, יום חמישי בבוקר) מתחיל ב5:30, בוקר קריר מעל הכינרת. הרגליים מרגישות כבדות אבל הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה. אולי מחר 🙂 היום צפוי לנו יום לא פשוט – עליות, אחר כך מישור, הפסקה, מישור ולסיום עליות קשות. אבל זה לא הקושי היחידי. העליות הראשונות קשות בהרבה ממה שחשבנו, וגם…